כְּתַב הָעֵת:מחקר עופות, 9(1), עמ' 23.
מינים (עופות):עגורן ברדס (Grus monacha)
תַקצִיר:
עגור הברדס (Grus monacha) רשום כמין פגיע על ידי IUCN. הידע על נדידת עגור הברדס עדיין מוגבל. כאן דיווחנו על דפוסי הנדידה המרחביים-זמניים של עגורי הברדס החורפים באיזומי, יפן, כמו גם על אזורי עצירה חשובים לשימורם. ארבעה עגורים בוגרים וחמישה עגורים תת-בוגרים, כולם חורפים באיזומי, יפן, הותקנו במשדרי לוויין (מערכת GPS-GSM) באתרי העצירה שלהם בצפון מזרח סין בשנים 2014 ו-2015. ניתחנו את הזמן ומשך הנדידה של הבוגרים והתת-בוגרים בנדידת האביב והסתיו, כמו גם את הזמן ומשך שהותם באזורי הרבייה והחורף. בנוסף, ניתחנו את שימוש הקרקע של העגורים באזורי העצירה. לעגורים בוגרים לקח הרבה יותר זמן לנדוד הן צפונה באביב (ממוצע = 44.3 ימים) והן דרומה בסתיו (ממוצע = 54.0 ימים) בהשוואה לעגורים תת-בוגרים (15.3 ו-5.2 ימים, בהתאמה). עם זאת, לתת-העופות הבוגרים חוו עונות חורף ארוכות יותר (ממוצע = 149.8 ימים) ונוודים (עונת רבייה לבוגרים) (ממוצע = 196.8 ימים) בהשוואה לבוגרים (133.8 ו-122.3 ימים, בהתאמה). זוהו שלושה אזורי עצירה חשובים: האזור סביב פארק מוראביובקה ברוסיה, מישור סונגנן בסין והחוף המערבי של דרום קוריאה, שם העגורים בילו את רוב זמן הנדידה שלהם (62.2% ו-85.7% באביב ובסתיו, בהתאמה). במהלך הנדידה, תקופת הנוודים והחורף, עגורי הברדס בדרך כלל נשארים באדמות חקלאיות למנוחה ואכילה. בעונות שאינן חורף, פחות מ-6% מאתרי העצירה היו ממוקמים בתוך אזורים מוגנים. בסך הכל, תוצאותינו תורמות להבנת דפוסי הנדידה השנתיים במרחב ובזמן של עגורי הברדס בנתיב המזרחי, ולתכנון אמצעי שימור עבור מין זה.
פרסום זמין ב:
https://doi.org/10.1186/s40657-018-0114-9
