מינים (עופות):אווזי ברבור (Anser cygnoides)
כְּתַב הָעֵת:חישה מרחוק
תַקצִיר:
בתי גידול מספקים מרחב חיוני לציפורים נודדות להישרדות ולהתרבות. זיהוי בתי גידול פוטנציאליים בשלבי המחזור השנתי וגורמי ההשפעה שלהם הוא הכרחי לשימור לאורך נתיב המעבר. במחקר זה, השגנו מעקב לווייני אחר שמונה אווזי ברבור (Anser cygnoides) החורפים באגם פויאנג (28°57′4.2″, 116°21′53.36″) בין השנים 2019 ל-2020. באמצעות מודל תפוצת המינים של האנטרופיה המרבית, חקרנו את תפוצת בתי הגידול הפוטנציאליים של אווזי הברבור במהלך מחזור הנדידה שלהם. ניתחנו את התרומה היחסית של גורמים סביבתיים שונים להתאמת בתי הגידול ולמצב השימור עבור כל בית גידול פוטנציאלי לאורך נתיב המעבר. תוצאותינו מראות כי אזורי החורף העיקריים של אווזי הברבור ממוקמים בחלקים האמצעיים והתחתונים של נהר היאנגצה. אתרי עצירה היו מפוזרים באופן נרחב, בעיקר בשפת בוהאי, בחלקים האמצעיים של הנהר הצהוב ובמישור הצפון-מזרחי, והשתרעו מערבה למונגוליה הפנימית ומונגוליה. אזורי הרבייה נמצאים בעיקר במונגוליה הפנימית ובמזרח מונגוליה, בעוד שחלקם מפוזרים במרכז ובמערב מונגוליה. שיעורי התרומה של גורמים סביבתיים עיקריים שונים באתרי רבייה, באתרי עצירה ואזורי חורף. אזורי הרבייה הושפעו משיפוע, גובה וטמפרטורה. שיפוע, מדד טביעת הרגל האנושית והטמפרטורה היו הגורמים העיקריים שהשפיעו על אתרי עצירה. אזורי החורף נקבעו על ידי שימוש בקרקע, גובה ומשקעים. סטטוס השימור של בתי גידול הוא 9.6% עבור אזורי רבייה, 9.2% עבור אזורי חורף ו-5.3% עבור אתרי עצירה. לפיכך, ממצאינו מספקים הערכה בינלאומית ביקורתית של פוטנציאל ההגנה על בתי גידול עבור מיני אווזים בנתיב הנשימה של מזרח אסיה.
פרסום זמין ב:
https://doi.org/10.3390/rs14081899

